פסק-דין בתיק ס"ע 30457-04-10

כללי

1.         התובעת עבדה אצל הנתבעת, העוסקת בייצור מדבקות, החל מיום 11.4.07, כעובדת שכירה בתפקיד אשת מכירות. עבודתה של התובעת הסתיימה ביום 4.2.10.

            שכרה של התובעת היה מורכב משכר יסוד של 4,500 ש"ח ובנוסף, עמלות מכירה מתוך מכירות שביצעה התובעת בפועל.

2.         בתביעתה שבפנינו תובעת התובעת הפרשי שכר המגיעים לה, לטענתה, בגין תקופת עבודתה, ובכלל זה הפרשי עמלות מכירות, שכר חודשים ינואר ופברואר 2010, דמי הבראה, ומענק חג מכוח צו ההרחבה בענף הדפוס, שחלותו על הנתבעת שנויה במחלוקת.

            כמו כן, טוענת התובעת כי פוטרה ועל הנתבעת לשלם לה יתרת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין חוסר תום לב.

            עוד טוענת התובעת, כי הוטרדה מינית ע"י הנתבע מס' 2 וכי הנתבעת לא נקטה באמצעים למניעת ההטרדה. התובעת תובעת ברכיב זה פיצוי בסך 100,000 ש"ח.

3.         הנתבעת מכחישה זכאות התובעת להפרשי שכר כלשהם.

לטענת הנתבעים, צו ההרחבה בענף הדפוס אינו חל על הנתבעת בהיותה מפעל לייצור מדבקות.

             לטענת הנתבעים, משמבקשות התובעת להעלאת שכר נדחו, החליטה התובעת להתפטר ולעבור למקום עבודה מתחרה, תוך שהוציאה מהנתבעת במרמה מכתב פיטורים, בהצהירה כי אין בכוונתה לעבור לעבוד בעסק מתחרה ותוך התחייבות לשמירת סודיות.

            לטענת הנתבעים, התברר להם כי עוד בתקופת ההודעה המוקדמת עברה התובעת לעבוד בעסק מתחרה בשם "דפוס פאר", גזלה לקוחות הנתבעת והפרה חובות אמון ותום לב.

            לפיכך, לא זכאית התובעת לפיצויי פיטורים, להודעה מוקדמת ולשכר לתקופה בה כבר עבדה בפועל עבור "דפוס פאר".

            בגין התנהלותה מבוקש לקזז מכל סכום שיפסק לתובעת, אם יפסק, סך של 100,000 ש"ח לפי חוק העוולות המסחריות.

            הנתבעים מכחישים טענות התובעת בנוגע להטרדות המיניות וטוענים שהן בגדר עלילה וניסיון להוצאת כספים מהנתבעת.

            בסיכומיהם, לא שבים הנתבעים על טענת הקיזוז לפי חוק העוולות המסחריות, ויש לראותם כמי שזנחו טענה זו.

האם חל על הנתבעת צו ההרחבה בענף הדפוס?

4.         לטענת התובעת, הנתבעת היא חברה בתחום הדפוס שעיקר עיסוקה והתמחותה בהדפסת מדבקות.

5.         לטענת התובעת, בעוד ששם החברה כמופיע ברשם החברות הוא "סטיקלר גרף בע"מ", החברה מפרסמת עצמה כ- "סטיקלר תעשיות דפוס בע"מ" וזאת באתר האינטרנט, על גבי חשבוניות ותעודות משלוח, וכן בלוגו נייר המכתבים של החברה (לדוגמא - על גבי מכתב הפיטורים והודעת הפיטורים לתובעת). לטענת התובעת, הדבר מעיד כי עיסוקה של החברה הינו בדפוס.

6.         זאת ועוד, טוענת התובעת כי בבעלות הנתבעת מכונות דפוס, המהוות אינדיקציה לכך שעיסוקה של הנתבעת בתחום הדפוס וחל עליה צו ההרחבה.

7.         מוסיפה וטוענת התובעת, כי על פי הסיווג האחיד, סווג בתי הדפוס כולל: "הדפסת עיתונים, ספרים, מפות, אטלסים וחומר אחר עבור הוצאות לאור או גורמים אחרים; שכפול, הדפסה במחשב מבוקר, הדפסות משי, ייצור לוחות אופסט, הדפסה על מוצרים מחומרים שונים..." (ענף ראשי 22, ענף משנה 222, תת ענף 2220).